מרץ 10 2015

הוא כבר פנסיונר

מאת: נושאים: כללי

הוא סתם פנסיונר

ישראל מגיע אלי בעקבות לחצים רבים של אשתו. מהוסס וחשדן הוא מתיישב על הכורסא ומסתכל עלי בעיניים מכווצות כאילו בוחן אותי מרחוק. הוא נושם נשימה עמוקה ואומר שבכלל זה לא בשבילו כל העניין הזה של שיחות אימון ושהוא ממש מסתדר עם עצמו רק יש לו קצת בעיה עם העניין הזה שפרש לגמלאות ולא כל כך מוצא את עצמו.

abe9bf7a2e348d3b3c4711d21f74fcee

 

אני שואלת למה הוא מתכוון ״לא מוצא את עצמו״ 

הוא חושב רגע, מזיז ידיים ואומר שגם מה שאמר כנראה לא מדויק כי באמת כבר עשה שני טיולים גדולים לאוסטרליה ולדרום אמריקה יחד עם חברים מהעבודה שפרשו כמוהו , ושניסה להיפגש באופן קבוע עם קבוצת חברים אבל זה באמת משעמם כי מדברים כל הזמן על פוליטיקה ועל סתם דברים חסרי חשיבות כשבעצם הוא לא עושה שום דבר אמיתי.

אני שואלת מה זה אמיתי בשבילך?

הוא עונה שהוא לא מרגיש שמח עם עצמו, אפילו הנכדים זה יפה, זה נחמד הוא מאוהב בהם, אבל בפנים , בפנים הוא לא ממש שמח עם עצמו, שנכנס לשגרה של פעולות שמטרידות אותו כי זה מרגיש כמו סתם.

ישראל עונה: הכי מציק זה שאין לי סבלנות לשום דבר ולאף אחד.

אני אומרת לו שאני מבינה אותו מאוד, שזהו דיבור שבחלקים רבים עולה גם אצלי ואצל חברים רבים במשפחות שאני מכירה.

אני יושבת מולו שקטה מסתכלת ולומדת דרכו את המצב.

ישראל הוא גבר מבוגר ראשון שמסכים לבוא לשוחח אתי, מרבית האחרים מסרבים בתוקף. בשבילי השיחה אתו היא אולי פריצת דרך לחשיבה ממקום חדש על משמעות הזקנה עכשיו כשתוחלת החיים היא בעליה מתמדת.

ישראל עבד שנים בתפקיד בכיר בחברה רצינית הגשים יעדים מטרות והישגים מרשימים. עכשיו אין לו את זה, מה בעצם קורה כאן?

אני מציעה לו שנסתכל יחד ומקרוב על הדברים שאמר ממש בהתחלת הפגישה. קראתי בקול רם את הדברים שאמר ואני מבקשת ממנו לנסות לזהות אילו רצונות עולים בו? ושאפילו ירשום לעצמו תוך כדי האזנה.

אני קוראת לאט, ורואה את ישראל מקשיב קשב רב. אני רואה היסוס קל, אני מזכירה לו לרשום מה לא מתאים לו בכל פעולה שעשה? מה חסר בה בכל פעילות שדיבר עליה. אני רואה שהוא מתחיל לרשום דברים. אני מזמינה אותו להיות מדויק עם עצמו כי הכתיבה היא כמו לדבר עם עצמו. הוא מסתכל בתימהון, חושב רגע ונראה שהוא לא מתלהב אבל משהו נפתח בו והוא ממשיך לכתוב בהתלהבות. כן מתאים לו להיות קצת יותר מדויק במה שהוא מרגיש. הוא עורך מעין סינון של דברים שנראים לו חשובים יותר לדברים שמעוררים אצלו שאלות חדשות.

אני מבקשת ממנו לראות מה מטריד אותו במיוחד ומשפיע עליו לא טוב?

ישראל מצביע מיד על דבר אחד שקפץ לו מול העיניים ״שאין לי סבלנות לשום דבר ולאף אחד״

אני שואלת – ומה היית רוצה במקום זה?

ישראל עונה – הייתי רוצה להפסיק לחכות, אני כל הזמן מחכה שמשהו ישתבש. לא? אני מזדקן מה כבר נשאר לי? כמה זמן ? הא ? עוד טיול ועוד סרט ומה אחר כך לחזור לאכול לישון?

אני שואלת- למה אתה מחכה בקוצר רוח כזה ?

ישראל שותק, אחר כך מדבר באטיות כמו סופר את המילים " אני חושב שאני מפחד שהכול ילך וישתבש "

שואלת- למה?

ישראל- כי מה כבר נשאר אם לא לחכות לסוף …את יודעת

אני ממשיכה לשאול – איזה סוף ?

ישראל – את יודעת! עכשיו נשאר להעביר את הזמן עד המוות ? לא?

אני מספרת לו שאני מבינה ושואלת אותו אם היה מודע עד עכשיו לפחד הזה?

ישראל מודה שלא שם לב לפחד הזה שכל הזמן מטייל בראש שלו ושלא העז לבדוק את זה עד עכשיו.

אני ממשיכה לשוחח אתו ולומדת דרכו על מה שזה עושה לו עכשיו אחרי שכבר זיהה את הפחד למות.

והוא מספר בחיוך "את רוצה לדעת את האמת ? זה כבר לא כל כך מפחיד אפילו קצת מצחיק אותי.

למה ? כי פתאום אני רואה דברים אחרים שאני רוצה לעצמי.

הוא מתפלא מעצמו ושואל- באמת יהודית איך יכול להיות שאני מרגיש הקלה כזאת?

650f509315e1d3086de3b8fde8082d9a

אני מספרת לו שזה חלק מהלמידה והעבודה שאני עושה כאן יחד עם אנשים ושאשמח שנמשיך לעשות זאת גם בקשר לזקנה. אני משתפת אותו בידע חדש שמצביע על כך שכל מה שחשבנו פעם על זקנה כבר לא תופש בתקופה שלנו, ולא רק לגבי זקנה אלא בכל מה שקשור למחזורי קריירה. יחסים, משפחה וחברות. אנחנו בתקופה חדשה שלא מאפשרת לנו להמשיך ולדבוק באמונות ובסגנון חיים שעבר זמנו.

ישראל אומר שהדברים שאני אומרת מאוד מעניינים ושהוא רוצה להמשיך להיפגש.

אני שואלת אותו מהו הדבר שהוא רואה נגד עיניו כמשימה עד לפגישה הבאה?

הוא אומר שהוא הולך להסתכל על עצמו כדי לזהות מה באמת משמעותי בשבילו עד לפעם הבאה שניפגש.

(הוא מחייך ומוסיף שימשיך לדבר עם עצמו כמו שלימדתי אותו היום)

ישראל יוצא בצעדים קלים ואור בעיניים.

עדיין אין תגובות

פבר 15 2014

סיוון ובן רוצים זוגיות טובה והרמונית ללא זיופים

מאת: נושאים: כללי

הכל מתחיל בשיחה טלפונית. בחורה שקוראים לה סיוון מתקשרת לפי מודעה באינטרנט ומבקשת לתאם פגישת הכרות לאימון זוגי. בקול עדין ומשכנע היא מספרת שהיא רוצה לתת הזדמנות נוספת לנשואים שלה עם בן, וחוץ מזה היא מרגישה שהיא רוצה להתחזק . כן, בעלה יודע על פנייתה ואנחנו מתאמים פגישה  משותפת.

הם מגיעים ומפתיעים. זוג ממש צעיר בתחילת שנות העשרים, נשואים כמעט שנה .

מסתבר שהם כבר פתחו תיק גירושין ברבנות וחזרו איש ואישה לבית הוריהם.  NLP Coaching

אתם בטח שואלים – אז מה קרה ?

בשיחה מתברר שהייתה ביניהם חברות נפלאה של כשנתיים ובעקבותיה החליטו להינשא, אך מיד אחר כך משהו השתנה. שניהם מתארים את זה כמו מתח שהלך והתחזק, צורך בשליטה וסף רגישות נמוך למה שהם אומרים זה לזה. כעסים ו"קפריזות״ על כל דבר קטן רבים ומשתתקים לכמה ימים- "ברוגז"

הם מספרים שמשהו בתקשורת ביניהם התדרדר והשתבש. דיבור מחוספס, העלבות והערות ציניות משני הצדדים גברו עש שבסופו של דבר בעקבות ויכוח סוער, בן עזב וחזר לבית הוריו. התפנית לטובה חלה דווקא לאחר שפתחו תיק ברבנות אז החלו הלבטים , הגעגועים ביניהם גברו והם חזרו להיפגש.

סיוון מסבירה שהם חשבו יחד וראו שבא להם לחזור להיות ביחד אבל הם לא רוצים לעשות את כל הטעויות שהם רואים מסביב במשפחה ואצל החברים. הם רוצים לעשות את זה חכם ולכן החליטו לעבור טיפול זוגי.

הסברתי להם שאני לא רואה את עצמי מטפלת זוגית אלה כמאמנת המלווה אנשים במסע לחיים בסינרגיה . הסברתי להם שבדרך כלל אימון זוגי מורכב בעצם משלושה חלקים. כל אחד מתאמן באופן אישי בנפרד ויש פגישות משותפות לאימון משותף. כדי שהסימפוניה תהיה הרמונית  יש צורך האימון אישי של כל אחד בנפרד כך שכל  יכיר את המחשבות והאמונות שיש לו על עצמו ועל העולם המפעילות אותו , יפגוש את האמונות המסולפת שיש לו עצמו שאולי מונעות ממנו להיות באיחוד מלא עם בן/בת זוגו כך יגיע למודעות גבוהה יותר של עצמו ויוכל להשתמש מחדש בצורה מדויקת ביכולות שלו לחיבור ולתקשורת . במקביל במסגרת האימון המשותף נחשפים בני הזוג להבנה חדשה של היחסים ביניהם, מתרגלים ערוצי התקשורת המתאימים ממקום חדש כדי שהמנגינה המשותפת תהיה הרמונית  ללא צרימה או זיופים, מענג אותם וגם את הנמצאים בקרבתם.

אנחנו מתחילים לעבוד , נבנית תכנית נפרדת לכל אחד שבה אנחנו נוגעים ברבדים העמוקים ביותר . עולים נושאים של זהות עצמית בטחון עצמי, או נכון חוסר הערכה עצמית והדרך הקשה שהם באים לידי ביטוי ביחסים הזוגיים. נבדקת ראייה חדשה של העצמי הגבוהה הפותחת פתח להתנהגויות חדשות. אימון האישי כרוך ב"שעורי בית" החייבים כל אחד לבחון וללמוד את עצמו מול בן הזוג שלו דרך משקפיים חדשות שרכשו במסגרת האימון האישי.

במפגשים המשותפים נחשפים סיוון ובן לידע חדש ולהבנות חדשות לגבי מהות היחסים בין אנשים, תפקידי החיכוך והעימותים , חוקי המשיכה וההשתקפות של האחד דרך השני.

אט, אט מתפתחת אצלם ראייה חדשה על מהות היחסים. מביקורת צולבת הם עוברים להתבוננות בצרכים האישיים והמשותפים שלהם, הדורשים תשומת לב ממוקדת בבן הזוג . הם מתחילים לשתף האחד את השני ברצונות שיש להם בדיבור ישיר ובפשטות ללא הסתרות, הדחקה ומתח. הם חולקים יותר ויותר את המהווים.

במפגשים המשותפים הם מתנסים בסוג של שיח פשוט וישיר שיוצר תשתית ברורה ליחסים של שיתוף והבנה. הם נחשפים למודל של תקשורת נוכחת שפיתחתי בעקבות עבודה נרחבת על תקשורת בינאישית. סיוון ובן מבינים שכל ניסיון מלאכותי לחלק תפקידים לא רלוונטי. הם מתחילים לגעת במשמעות של להיות בנוכחות מלאה של 100 אחוז אחריות של כל אחד על הצלחת הקשר ביניהם ואת היכולת להשלים זה את זה במלוא מובן המילה ללא התחשבנות.

תוך תקופת האימון המוקדש להתפתחות אישית של כל אחד ולהעמקת המודעות אחד לשני קורה דבר נוסף מבלי שנדבר עליו בפגישות שלנו.

מסתבר שהאימון המשולב נושא תוצאות!  

– סיוון ובן חוזרים לגור יחד אצל ההורים של סיון.תוך זמן קצר הם מחליטים לשכור דירה קטנה. 

– הם רוכשים רהיטים בסיסיים. ותוך חודשיים מתחילת האימון הם עוברים לדירה החדשה חשוב לציין שאת השינויים הללו הם מבצעים מבלי שנתעסק בהם בזמן האימון,

– הם מאוד שמחים ומרגישים שהם בדרך הנכונה להם!

מצוידים עם שפה חדשה- תווים חדשים, הבנה מדויקת של היחסים, ותקשורת נוכחת זה לזה המתבססת על הקשבה מתמדת , הם יכולים לכתוב מוסיקה טובה, לנגן מנגינות ערבות ולהשמיע סימפוניות מלאות הבעה וריגוש שתענגנה גם את הסובבים.

הם צלצלו להודות לי ולספר שהם עובדים על יצירה חדשה שעתידה להיוולד בעוד מספר חודשים.  מעניין איזה קונצרט מחכה לנו ועכשיו ? Fotolia_43898328_XS                                   מה אתם חושבים ?

אתם מרגישים בלבול ביחסים שלכם? זה בסדר! 

יחסים אמורים לעורר אותנו לתנועה להתגלות ולגדילה .

פעם תפשנו יחסים כמסע היאבקות ליצירת תנאים טובים יותר.

היום אנחנו כבר יודעים שזה לא ככה…

לרשותכם למפגש עם הבנות והסתכלות ממקום שונה לחלוטין

יהודית פסטרנק 0522575454

עדיין אין תגובות

אוק 21 2013

התעוררות

מאת: נושאים: כללי

על התעוררות – פנים וצורות

חברות וחברים שאלו אותי – מהי התעוררות?

עלתה בי המחשבה שכדאי שנדבר קצת על התעוררות.

אני מניחה שאתם תוהים כרגע ושואלים את עצמכם מה זאת אומרת להתעורר ?

זה כל כך פשוט כשאנחנו ישנים אנחנו ישנים וכשאנחנו ערים אנחנו ערים מה כל הסיפור?

צרפת חורף 2009 011

למען האמת אם תקשיבו לעצמכם ולמה שעובר לכם בראש תגלו שיש מעט מאוד שניות ביממה שאתם בנוכחות מלאה להתרחשות הפיסית שאתם שרויים בה בזמן אמת. רוב הזמן אנחנו נמצאים בתוך הראש, בהיזכרות במצבים ובמחשבות. אנחנו רוב הזמן משייטים כמו בין סרטים מדומיינים שלנו, תמונות וסיפורים האישיים. כל מה שאנחנו עסוקים בו הוא רק יצירת התאמות בין מה שכבר חרוט בזיכרון לבין שברירי מידע שקלטנו מהמתרחש  שם "בחוץ"- האירוע או המצב עצמו המתרחש בזמן אמת ואני חלק ממנו.  פרטיו המדויקים אינם נתפסים או נקלטים בתודעה שלנו. הוא מתמוסס ונעלם- זהו מצב של שינה .

                                                                                                             תסתכלו על התמונה ושימו לב מה קורה לכם?

 

לכן יש כאן הזמנה שלנו לעצמנו להתעורר כי יש משהו קסום ומוזר שמפגיש אותנו עם חוויות רבות משמחות ועם אנשים שאנחנו אוהבים ובו זמנית אנחנו פוגשים גם את המפגש עם החדש הסמוי , הבלתי ידוע, הזמני והחמקמק.

לא זו בלבד, אלא שתנועת החיים המתמשכת , ממשיכה להביא לתוך מעגל החיים שלנו אירועים , התנסויות ותרחישים מטרידים מעציבים או משמחים שאין לנו אפשרות להבין או להסביר אותם.

מדובר כאן על התעוררות ממקום חדש אל מה שאנחנו פוגשים בזמן אמת, כי יש שם משהו שאולי אנחנו עיוורים אליו ומפספסים אותו.

מפספסים במובן שאולי יש סימנים שאמורים לעורר אותנו להסתכלות אחרת אבל אנחנו נחפזים לשפוט לבקר ולסגור עניין וכך קורה שמשהו אמיתי ושקוף נעלם אל המסתורי ואנחנו נשארים עיוורים למתרחש.

חשוב לי לציין שהתעוררות אפשרית מרגע לרגע אפילו עכשיו אני מנסה לזהות את המחשבות שעוברות ומנהלות אותי בשיח הזה. גם אם אני מרשה לעצמי להגיד שאפשר שהן אינן מדויקות.

בדברי על התעוררות אין כוונתי לשיח הציבורי, אני חושבת שקצת מוקדם לדבר על שיח ציבורי כשאנחנו ממשיכים להאמין לאמונות ולמחשבות שלנו שאינן עומדות במבחן האמת הפרטית שלנו.

אנחנו ברמה האישית ביותר מוזמנים לעצור ולהסתכל שוב ושוב על המחשבות שלנו.

אני מזמינה כל אחד ואחד מאיתנו להתעורר . 

תחשבו באמת יקרים, כמה פעמים ביום קורה לכם שאתם מגלים שמשהו, כמו מחשבה או רעיון, שמאוד מאוד האמנתם בו, מתגלה לכם כאשליה שמתרסקת כמו מגדל קלפים ? לפעמים זה בא לי ממש ב"קטנה" שאני אומרת משהו בוודאות מוחלטת ואני מהר מאוד מגלה שאין שום בסיס לזה, אלא מחשבה שלי ואני בעיוורון מוחלט ממשיכה להאמין בה, ולפתע היא מתרסקת מולי עיניי, ואני מתעוררת למה שבאמת מונח לפני.

Tired sleepless woman

השאלה אם להמשיך להאמין למחשבות המדומיינות שלי היא מאתגרת. אפילו הפרוש המילוני למילה התעוררות איננו העיקר,

אלא העובדה הפשוטה שמגיע רגע שבו אתה מוכן לראות את ההתרחשות בזמן אמת ב"נטו" שלה כפי שהיא

ואז לזהות עד כמה המידע שיש לך הוא חלקי זה זמן להתעורר ולדעת שבאמת רב הבלתי ידוע על הידוע.

וזה מזמין אותך לגלות ערנות ממקום חדש ולחיות את החיים שלך ממקום חדש.

אני יודעת שהנושא מורכב. אני יכולה לספר לכם שאפילו היום מצאתי את עצמי מזהה כמה מחשבות (כמו דעות) עמוקות ביותר ניהלו את חיי והיום מול מציאות שבה נמצאתי הסכמתי לפקוח עיניים הן התגלו כשגויות והתמוססו.

לזה אני קוראת התעוררות.

כן זה מפחיד כי בכל פעם כשמשהו שהאמנו בו מתגלה כאשליה או כדמיון פרוע שלנו, ואנחנו מגלים שיש בעצם מערכת חוקיות שונה לגמרי ממה שחשבנו אנחנו נכנסים לפאניקה וממהרים להסתגר ולהתבצר בחוקים והאמונות שהמצאנו. אנחנו מעדיפים לבקר לשפוט, להתכווץ ולהתקפל או לצאת למלחמות. וזה נקרא בעיני מצב של שינה , שינה עמוקה ומעוורת.

יש משהו יפה בזה שמסתכלים על התעוררות כדבר משמח. כי זה אומר שעכשיו אני מזהה שחייתי חלק גדול מחיי בשינה ובעיוורון האמנתי למחשבות מעכבות ושגויות. עכשיו כשאני מוכנה לראות את מה שקורה בפועל , להתבונן בשקט ולהתחבר למי שאני ברגע הזה, אני מסירה מעלי את הקליפות. אני רואה את המהות שבכל אחד ויודעת שכולנו ממקור אחד. ומה שעובר על אדם אחד יכול בקלות לעבור גם בחיי ואין לי מושג כרגע איך אגיב במקומו. הכול אפשרי

זו התעוררות

ברלין עם סיגי ספט 2010 102 אני משתדלת להזכיר לעצמי כל פעם לבחון את המציאות מעבר לאמונות שלי. זה לא תמיד מצליח לי , לפעמים אני כל כך מכורה לאמונה מסוימת שאני לא רואה את מה שלפני. זה המקום להזכיר אחד לשני להתעורר. נכון בהחלט הבעיה האמיתית שלנו היא שאנחנו ממשיכים להיות צמודים לחוקיות של ממסדים, מסגרות וכלכלה המתגמלים לכאורה על השגיות חומרית ולא רואים את הרוח האנושית הבוראת מציאות ממטר.

למה יש כל כך הרבה כאב וצער ? כי החדירו בנו באלפי צורות את המחשבה שאנחנו חסרים, זקוקים לתיקון, לא מספיק טובים.

אנחנו מאמינים שאין לנו את הידע המספיק ואנחנו ממשיכים לרוץ לקורסים לסדנאות לקבל "כלים" זהו אחד המושגים המעוותים ביותר את תחושת המלאות של ישויות בוראות מציאות.

רק המציאות כרגע קיימת כל השאר "בבלט". שים לב תסתכל בשקט על השעון רגע , רגע, 21:44 זו מציאות! והנה הרגע היא חלפה ויש מציאות אחרת. כל השאר לא באמת רלוונטי אז במחילה מכבודך אני מזמינה אותך עכשיו יחד איתי, כן בדיוק עכשיו, לראות מה המחשבה שעוברת לך, לי בראש ומיד מנסה לראות מעבר למחשבה הזאת את אינסוף האפשרויות כדי לגדול ברגע הזה בדיוק מעבר למחשבה שלי. מדהים נכון!

התגובות שלנו לאירועים ולמצבים בחיים שלנו מביאות לתוצאה לא רצויה בגלל שלא היינו ערים לאמת. הגבנו מתוך הדמיונות והחוקיות המעוותים שיש לנו על עצמנו ועל העולם ולא מול הדברים עצמם. לא מצליח לנו כי אנחנו לא מוכנים להתעורר אל החוקיות הפועלת דרכנו ביקום.

נוקיה 95 26.5.2011 113

כשקורה שמישהו חותך אותי בכביש (וזה קרה לי היום מספר פעמים ), אחרי הפעם השלישית הזמנתי את עצמי לשקט פנימי לבחון עם עצמי מה בתוכי מבולבל ומעכב אותי וחותך אותי מבפנים. האמינו לי שזיהיתי דברים שהביאו אותי להסתכל על עצמי ועל התרחיש כולו ממקום חדש. זו החוקיות האמיתית. האנרגיה שממנה אני פועלת ברגע מסוים מזמנת לי תמונת מראה או קול קורא להתעוררות.

גם אני מתבלבלת וחושבת שאני צריכה לחנך אחרים וגם שם אני טועה בגדול!!!!!

זו התעוררות. אני נוגעת באפשרות הזאת, תרגלתי אותה גם אם היא נראתה בהתחלה כחסרת סיכוי . אני חוקרת אותה בעזרת המתאמנים שלי. לקחתי את עצמי ללמוד עוד שנתיים NLP . בסופו של דבר נכון לרגעים אלה אין חוקיות פיזיקאלית אחרת. ההתעוררות חיונית ואני מתרגלת וחיה אותה כל הזמן.

אמת, יש נטייה של אנשים להתלונן כל הזמן ולבקר את הסביבה , דיבור המבטא תסכול וחוסר שביעות רצון ממצבים שונים. ברור לי רק דבר אחד שהקיטורים באים מהרגל ישן, ממחשבות מעכבות וקושי אמתי להתעורר מהן. אני פרטתי כאן בקטן מה האפשרות היחידה והאמיתית שלי להתעורר ולהכניס לחיי את אותה תנועה אמיתית של בריאה ממקום של מודעות שאני אנרגיה המפעילה לכל הכיוונים את מה שנכנס לחיי, וזה לא תאור טכני בלבד. זה מצב קיומי.

אם אתם שואלים מה לעשות ? אין לי טיפים מיוחדים. אם נמשיך לבנות על זה שהשכן יתעורר ויעשה בשבילי את עבודת ההתעוררות שלי אני כנראה אחכה זמן רב. תקשורת ויחסים המתבססים על כל הכללים והחוקים הישנים ועל החמרתם כשלא מצליח לנו, לא יועילו לנו רק ייצרו עוד מאותו דבר שמאכזב.

kids feeding ducks

יש משהו קטן בכל זאת להמליץ לכם.

אם אתם מזהים משהו שחוזר ונכנס לתוך החיים שלכם, ראו אותו כמו איתות לעצמכם, הזמנה מהחלקים הבלתי מודעים והיפיפים שלכם, המודחקים ביותר להתעורר !!! זוהי הקריאה שלכם לעצמכם לעצור! לנשום! להסכים להיות חסרי אונים! ואז לאט, לאט תשמעו את הקול המדויק שלכם. התמונה תתבהר . 

כן לא התייחסתי לקצב ההטמעה האישי של כל אחד ואחד, ויש קצב שונה, אך זה ממש לא משנה את העובדה שזו ההזמנה של הלב שלכם להתעורר לתדרים שלכם. אין לנו דרך אחרת אלא להבין שהישן מעולם לא באמת עבד בשבילנו.

התעודדו זה כאן ועכשיו ההזדמנות להתעורר ברגע – כהרף עין. זוהי המתנה שלנו להקשיב לקולות האחרים בתוכנו.

כתבו שתפו, אשמח לפרסם, זה יכול לעודד אנשים רבים נוספים

יהודית

עדיין אין תגובות

אוק 20 2013

עבודה ואהבה

מאת: נושאים: כללי

על האפשרות להפוך עבודה למאתגרת  ומפתה 

הנה מספר שאלות ונקודות שעלו מאנשים שהצגתי להם את הנושא

  • אני מבקש להציג שאלה שאולי לא תישאל ע"י אנשים שמפחדים מחשיפה: נניח ואני עובד כשכיר במקום עבודה שאני לא אוהב. מה יכול להיות מאתגר ומפתה לחזור למקום
  • האם אפשר לפתח תשוקה למשהו שלא אוהבים ?
  • אני למשל לא אוהב שוקולד, האם אני יכול לפתח תשוקה לשוקולד ?
  • אני חושבת שהמון אנשים הולכים לעבודה בלי תשוקה ,עם עצבים ,בלי שחוק איך אדם יכול לשנות או אפילו להתעורר ולהסתכל על המקום עבודתו אחרת .
  • למה את מתכוונת כשאת אומרת "עבודה" ?
  • "עבודה" יכולה להיות "משלח יד"?  כלומר עיסוק או תפקיד? ו"עבודה" יכולה להיות מקום פיזי, ארגון כלשהו?
  • כיצד אפשר להקל על הרגשת התסכול והעצב הזו ?

אני רוצה להזמין את כולכם לראות את השאלה הראשונה שנשאלה כאן למעלה. היא שאלה מצוינת והיא תשמש אותנו כמו סמן ימני לאורך שיחה זו. זכרו אותה, רשמו אותה לפניכם . בדקו אם היא מדברת אתכם.

אז ככה, קודם כל אני רוצה להזכיר לכם שאינני כאן בהכרח על תקן של מומחית או נותנת תשובות אלא מפתחת אתכם דיון אמיתי ולא בהכרח פרודיה.

המשמעויות של עבודה הן רחבות ביותר ובעלות רבדים רבים ומגוונים וחשוב שנאתר על מה אנחנו הולכים לדבר הפעם. אנחנו לא מתכוונים עכשיו לפתח דוקטורט על מושגים. אני מבינה שזו אולי הדרך של אנשים ללמוד דברים. אז אין צורך בדיון הזה כאן.

אני מזמינה את כולנו להסתכל על עצמנו והיחסים שיש לנו עם המושגים הללו.

כדי שנוכל יחד לראות משהו חדש שיכול לשמש שער לתנועה מדויקת יותר בחיינו. young man

נכון, אנשים מבלים שנים רבות במקומות עבודה ומרגישים מתוסכלים ועצובים וזה באמת קשה. אז ברשותכם אני רוצה להבטיח שכל מי שרוצה להמשיך להרגיש מתוסכל במקום העבודה שלו כי הוא מאמין שזה תורם משהו לחיים שלו שימשיך….אף אחד לא ימנע ממנו להמשיך להיות מתוסכל כשם שאף אחד לא יוכל להפוך אותו לשמח או מאושר בעבודה. זו פשוט האמת .

יש לנו בלבול גדול לגבי תחושת הסיפוק בעבודה.

בואו נסתכל קצת על הצרכים שלנו. הדברים החשובים ביותר לכל אחד באשר הוא הם הגשמה וביטוי עצמי. גם אם הם לא בהכרח מודעים לזה, זה מניע אותם או מעכב כשהם מאמינים למחשבה שזה איננו קורה להם במקום העבודה שלהם. זה מה שגורם להם סבל ותסכול! הבלבול מתחיל כאן כי כשבדיוק במקום הזה שכל כך קשור בנו , המוח שלנו שלא יכול לשאת את התסכול מניע אותנו לחשוב שזה תלוי באחרים.אנחנו מצפים שמישהו אחר יעשה לנו את זה.וזה כמובן שגוי ומעוות את התמונה.

כרגע זוהי הזמנה לכל אחד שקורה את הדברים כאן לעשות בדק בית עם עצמו ולבדוק מה הוא בוחר. נקודת המוצא היא החשובה כאן.

שכל אחד יבדוק עם עצמו מה הוא רוצה להמשיך לחזק את התסכול ולהפוך לראש קטן או לחפש לעצמו משהו שיניע אותו בשמחה אל העיסוקים והעבודות שלנו או החוצה מהבית בוקר, בוקר. המיקום, המסגרת והכותרת אינם רלוונטיים כרגע.

שואלים לגבי היחס במקום העבודה, האם הוא מרכיב משפיע. יחס היא באמת מילת מפתח חשובה ואני מזמינה אתכם להסתכל עליה טוב , טוב. כי גם כאן יש בלבול ענק. אני ממשיכה עם מה שהתחלנו בו. בואו נסתכל על המצב הבעייתי ביותר שאדם יוצא לעבוד במשהו שהוא ממש לא אוהב כדי להתפרנס כי צריך לחם בבית….בסדר? והוא ממש שונא את מה שהוא עושה שם. האם אתם מצליחים לתאר לעצמכם איך האיש הזה מגיע לעבודה? מה הוא משדר? איך הוא מגיב? איך הוא מבצע את עבודתו? ומה הוא חושב על עצמו? קשה, קשה נכון! מן הסתם האנרגיה שהוא חי ומזרים מעצמו החוצה היא זו שמזמנת לו יחס משפיל או ביקורתי מהסביבה.

זה פשוט ככה! כשאני מגיעה כמו שאומרים החבר'ה מבואסת למקום עבודה הכול מתהפך עלי…

ההשתקפות היא מידית חוק טבע פיסיקלי בסיסי!

וזה ממשיך לפעול כמו כדור שלג…

הייתי מציעה לאותו אדם שיוצא לפרנס את משפחתו שיסתכל ויראה את היופי שבלהביא הביתה לחם למשפחה.זה יעד ששווה וכדאי לעשות בשבילו. מי שזה לא מספיק מאתגר עבורו אז כדאי שיישאר בבית. כן יסתכל על זה.

מי שמתקשה ורוצה למנף את עצמו הלאה, מן הראוי שיפנה לחבר או למאמן טוב שיעבוד איתו על זה

אם נחזור לשאלה הראשונה, משתקפות שם גם הנחות יסוד ששווה לתת עליהן את הדעת שלהיות "שכיר" הוא מצב בעייתי שקשה להיות מאותגר דרכו. האומנם רק שכיר מתקשה לחזור למקום עבודתו ? בודאי שזוהי הנחה מוטעית .

חשוב ביותר להתעורר לזה! כשאנחנו לא מוצאים בתוכנו את השמחה לעשות דברים הם תמיד יצאו עקומים, עלובים ומשעממים.

אין ספק שלשהות זמן ממושך במקום שמתסכל זו הזמנה להתעורר ולהבין שמשהו שאני עושה מזמין אותי לזהות דברים חדשים על עצמי . זו קריאה לסוג של בדק בית על המחשבות והאמונות שיש לי על עצמי ועל העולם ולהתחיל לראות חדש בתוכי.

אם נמשיך עם השאלה שנשאלה , ברור שאם נבחר להמשיך להרגיש מתוסכל ולחשוב שאנחנו אומללים נצליח לשכנע את עצמנו שאנחנו כאלה ולא רק שאנחנו נאמין לזה אלא כל האנשים סביבנו יאמינו לנו שאנחנו אומללים.

סין אייפון 2012 204

                                                                                                                              סין 2011

חשוב לשים לב שרק רק אני יכולה לעצב ולקבוע מי שאני ומהי רמת ההנאה שלי ממה שאני עושה.

שביעות הרצון שלי וההגשמה במקום העבודה בכלל לא תלויים במה שאני עושה במקום עבודה שלי.

גוף העניין האמיתי תלוי  במי אנחנו רוצים להיות עבור עצמנו שם, במקום העבודה?

אנחנו לפעמים מבולבלים ויהירים ולא עוצרים להקשיב ללב ולאמת.

כל אחד יכול להפעים את עצמו באהבה ובהנאה ולפעול ממקום של שמחה . זה שרות שהוא נותן לעצמו!

הרגילו אותנו לחשוב שחייבים לנו…ושאם נגיע לעבודה בשמחה משהו אחר ייהנה ….וזה ממש לא נכון.

אז השאלה איך אפשר להכריח אותך לאהוב לאכול שוקולד רלוונטית רק אם אתה רוצה בכל זאת לאכול שוקולד!

המושג "מכורים לעבודה" מתחבר נהדר לשוקולד…נכון?! מדובר על המצבים שבהם אדם שוקע באופן מוחלט בתוך משהו וכלפי חוץ זה נראה כמו בעיה. על התמכרויות נדבר אולי בפעם אחרת אבל הזכרתי את זה כאן כדי להדגיש את הצד הנגדי…שנותן פרספקטיבה רחבה יותר של התמונה כולה. בשיחה שלנו היום, המכורים לעבודה הם דוגמה טובה של התמסרות למשהו שאנשים מרגישים שהם מוגשמים דרכו.

כרגיל קטונתי מלתת עצות , אבל אם למרות הכול עדין אתם מרגישים שקשה לכם לחזור לעבודה בשמחה, חפשו בתוככם משהו קטן שיכול לעורר אתכם…הסתכלו על הרווחים שיש לכם במקום העבודה ואפילו חפשו בתוככם משהו חדש שדרכו תוכלו להגשים את עצמכם ולתת ביטוי למי שאתם. לפעמים זה משהו קטן ביחסים עם החברים, לפעמים זה להמציא שירות או תשומת לב למישהו או משהו, שנראה לכאורה שולי, והעיקר שמחו את עצמכם על מי שאתם כי אין אף אחד אחר כמוכם.

בהצלחה

יהודית

תגובה אחת

אוק 17 2013

חוסר אונים במשמעות רוחנית

מאת: נושאים: כללי

חוסר אונים כתחנה מבורכת בדרך לגלוי עצמי,

לשחרור מאחיזה מיותרת בדברים שנגמרים,

שאין לנו שליטה בהם ושאין לנו באמת צורך בהם כדי להיות מי שאנחנו באמת

יופי אהבה ושמחה.

מתוך "שיחות לילה עם יהודית" – מדור לדור קבוצת דיונים בפייסבוק 

 

יהודית אז נתחיל מההתחלה. שלא תהיינה אי הבנות, אף אחד איננו קם בבוקר ומבקש לעצמו להיות חסר אונים.

י.ל – באמת שילוב קצת הזוי

יהודית – הייתי אומרת שההפך שולט יותר בחיים לנו. אנחנו מבקשים כמעט כל הזמן להיות בשליטה, להיות בעלי עצמה ויכולת לפתור כל בעיה. אתם בטח מסכימים אתי.

י.ל – יש לי שאלה ממה נובע חוסר אונים לדעתך?

יהודית – הורגלנו לבקש לעצמנו ידע ושליטה בכל מצב עד שנשבינו במחשבה שזה הדבר הטוב ביותר לא רק אלא שאם אין לנו שליטה ואחיזה בדברים הפסדנו את המערכה.

חוסר אונים הוא מושג מאוד כללי וערטילאי המראה את עצמו אצל כל אחד ואחד בעצמה ובצורות שונות

לצורך השיחה בינינו אשתמש בהגדרה פשוטה של התופעה. אני יודעת שאצל אנשים שונים מצב זה יכול לנוע בין תשישות פיזית מוחלטת עד לערפול חושים מוחלט אך האמת היא שמדובר במצב מנטאלי ולא פיזי.

חוסר אונים הוא בעצם שדר של המוח שלנו שאומר "נגמרו לי כל הפתרונות, הגענו לדרך ללא מוצא!"

אינני יודעת כמה מכם הגיעו לפינה הנידחת הזאת ושהו בה עד שתחושת חוסר האונים חדרה לעצמות שלהם, אך כן זוהי אחת הפינות המורכבות שמעבר לתחושת הפחד….על גבול הוויתור.

לכל אחד מאיתנו יש מצבי מצוקה כאלה קטנים או גדולים יותר שנדמה לנו שנגמרו לנו כל הכוחות, הרעיונות והחשק….נזכרים….?

י.ל – ערב טוב י.פ. לעתים רחוקות אני מוצאת את עצמי במצב של חוסר אונים . לפני כמה ימים מצאתי את עצמי במצב כזה בעקבות ניתוח שעברתי . עמדתי בפני דילמה מה אני עושה עם הדיונים שאנו מקיימים. האם אוכל לקיימם. אני בן אדם שאוהב לשלוט במה שקורה או עומד לפניו ופתאום הרגשתי בור ענק וחוסר ידע למה שיהיה

יהודית – האמת היא שהסיפור של י.ל שימש השראה לבחירת נושא הדיון שלנו הערב. אז כדאי לראות שכשאנחנו מדברים על חוסר אונים זה באמת מתחיל להזכיר תחושה של בור ענק למשל…

משהו שהוא מעבר למצבים השכיחים של דילמה וחיפוש פתרון. כאן מדובר שמצב שהוא כבר מעבר לדילמה , אחרי שכבר ניסינו את הכל…שרפנו את כל האופציות ולא נשאר שום דבר להיאחז בו.

אני חושבת עליכם עכשיו קוראים יקרים ושואלת את עצמי כמה מאיתנו באמת חווים את "קצו כל הקיצים" הזה ?

י.ל– בור, תחושת נפילה אבל בכל זאת הפתרון נמצא בנו . לשמחתי יכולתי לחלוק את תחושה הזו עם מספר אנשים שבעזרתם מצאתי את הפתרון

פ– מזכיר לי את הספר הנפלא של דיפאק צ'ורפה "הצלחה בשבעה חוקים רוחניים". יש בספר אזכור של "חוק ההתנתקות" – החוק אומר כי על מנת להשיג כל דבר ביקום הגשמי , יש לוותר על התקשרות אליו.

יהודיתפ תודה, נפלא, הנה ממש הגבול העליון שדיפאק מדבר עליו ואליו אני מכוונת את שיחת הערב שלנו.

י.ל – מה את מציאה לעשות כשאדם נמצא במצב כזה?

יהודית – לכן אני מפנה את השאלה לכול הקוראים הנאמנים שלנו. יש מצבי ביניים שאינם באמת חוסר אונים במשמעות הרוחנית העמוקה.

י.ל – אשמח שתתני דוגמא

יהודית – בשביל להיות מוחשית מספיק שנסתכל על הסיפור שלך י.ל . כפי שאת מצהירה על עצמך את "פריקיטית של שליטה" וכשראית שאת מתקשה לאחוז ולשלוט הרגשת שאיבדת גובה, נכון? במצבים כאלה רק תחושה קטנה מניעה אותך לחפש פתרונות…נכון ….?

אז תארי לעצמך י.ל מצב מורכב יותר….שכבר ביקשת עזרה…וזה לא עזר ….ואת שוב ושוב בבור הדמיוני הזה ונגמרים לך כל הרעיונות. זה מתקרב להיות מצב של חוסר אונים.

י.ל– כן אבל אני פריקית של שליטה לדברים שחשובים לי

יהודית – מדובר רק על דברים חשובים . אנחנו אף פעם לא נחוש חוסר אונים לגבי משהו שאיננו חשוב לנו.

י.ל– כן אבל לבסוף הבנתי שאני צריכה להרפות,לשחרר.

יהודית – נחזור לחוסר אונים שאין יותר לאן ללכת ומה לעשות! אני יודעת שקשה לתאר מצב כזה בעיקר אם מעולם לא היינו בו לכן הייתי שמחה לשמוע כאן אנשים נוספים.

אני מזמינה אתכם הקוראים להיות כאן בתוך האימון וההתבוננות במה שקורה אתכם ?

האם את/ה חווית פעם חוסר אונים ברמה שחשבת שהגעת לסוף הדרך?

י.ל – כן פעם או פעמיים

יהודית – זו שאלה קשה אבל מבלי שנשאל אותה לא עשינו שום דבר הערב.

י.ל – באמת זו הייתה חוויה קשה, מתסכלת ופשוט נראה שנגמר האוויר

יהודית – זו שאלה שמזמינה אותנו לשקט פנימי. זו הזמנה להיזכרות, להקשבה ללב שלנו. כל דוגמה שנביא שאיננה קשורה להתנסות האישית שלנו היא במקום הזה בלתי אחראית וחסרת טעם.

י.ל– אני לא אוכל לפרט אבל תקופה מסיימת ההרגשה הזו לוותה אותי וכל הזמן חייתי בחוסר שקט,עם מועקה וחוסר מנוחה.

יהודית – אחזור עליה שוב- האם זכור לך מקרה בחייך בו מיצית את כל הרעיונות והפתרונות ונשארת אחוז פחד וכאב ללא פתרון? שם במקום הזה יושב חוסר האונים ה"מופלא" באמת , אליו בדיוק מתכוון גם דיפאק צ'ופרה…

מן הסתם הדברים שאשתף עכשיו נובעים מאותו מקום שמרגיש לנו כמו סוף הדרך, שהכול נגמר. כשאתה מבין שכל מה שאחזת בו כדי לשמור לעצמך או כדי להציל את עצמך נשמט ומתמוסס והופך לקנה רצוץ ואין לך במה להיאחז, זהו סוף. אתה כבר אחרי הפחד ומרגיש שאתה נגמר.

זה אומר למישהו מכם משהו?

Grunge portrait of a girl crying

ברגעים הללו אנחנו מאמינים למחשבה שאנחנו נגמרים ומרגישים את זה בכל תא בגוף.

אין לאן לברוח…

אם אנחנו נושמים עמוק ונשארים שם מבלי לנקוט בשום פעולה, רק שוהים ומקשיבים לחוסר האונים המפעפע בנו משהו קורה לאט, לאט.

אני בטוחה שיש ביניכם אנשים שיודעים בדיוק על מה אני מדברת.

שם בדיוק במצב הזה מתרחשת לפעמים טרנספורמציה רוחנית עמוקה

יש הקוראים לזה הארה או התגלות…אבל אני מעדיפה להשאיר את זה במישור הפשוט.

כשאנחנו נכנעים לתחושת חוסר האונים ומסכימים להישאר בה , התדר שלנו מזנק מתוך ההסכמה להתמסר אל הכלום הזה , אל הריק הזה. מה שלרוב קורה הוא שהמוח שלנו מפסיק לייצר רעיונות כי נגמרו לו יחד עם כל הפטנטים והרעיונות שהיו טובים עד לאותו רגע אפל…והוא משתתק! במקומו מתחילה להתרחש ההתעוררות של כל החלקים האחרים שלנו הבלתי תלויים במוח! זוהי הברכה, ההתמרה. המפגש שלנו עם חלקים שלא הכרנו קודם בתוכנו, או התכחשנו אליהם ימים רבים.

הזרימה הטבעית החופשית שלנו מתחילה להיות מורגשת קודם כל פיזית! אנחנו מגלים שאחרי אותו רגע של כלום אנחנו עדין נושמים! חיים! וזה מתחיל להרגיש בסדר !

י.ל– בדיוק כך פשוט הרגשה של הקלה

יהודית – ואז כמו מנגינה חדשה משהו פשוט וטבעי משתחרר בנו…אנחנו קולטים שלא צריך באמת שום דבר בשביל להיות מוגשם חי וזורם כאן בתוך הפינה שחשבת שהיא סוף הדרך אתה מוצא את עצמך , זהו גלוי עצמי חיוני. אתם מרגישים את זה? התחלתם סוף, סוף לנשום באופן חופשי…

כך הופכת התנסות מהמבהילות ביותר לנקודת מפנה במפגש שלנו עם עצמנו. זוהי התפתחות עצמית , זוהי התפתחות הכרתית .

אני יודעת מההתנסויות האישיות שלי שזה לא פשוט, לפעמים זה אפילו מפחיד. פגשתי אנשים שהאמינו שהם על סף תהום. היו בטוחים שנגמר. ואז משהו, כמו הבזק ניער אותם החוצה אל האור. כל שאנחנו מוזמנים אליו זה להסכים להישאר בתוך המצב קשה ככל שיהיה.

י.ל– לקראת סיום האם תוכלי לתת לנו טיפ לשבוע הקרוב?

יהודית – כן ודאי, לנשום עמוק ולצלול לתוך חוסר האונים, זוהי הדרך שלנו להשתחרר מאמונות ומאחיזות מצמצמות. להסכים לא לדעת, להתמסר כדי לפגוש את עצמנו מהצד האחר של הבור…

IMG_2536                                                                                                           וורנאסה הודו  נובמבר 2010

עדיין אין תגובות

ספט 10 2013

הזמנה לערב מיוחד בקפה הדרים – ראשון לציון

מאת: נושאים: כללי

קפה הדרים רחוב ירושלים 88 ראשון לציון

קצרה 221

עדיין אין תגובות

ספט 03 2013

התחלות וסיומים- יש באמת דבר כזה?

מאת: נושאים: כללי

היו לנו בשנה החולפת 336 ימים שהם 527,040 דקות שהם 31,622,400 שניות

כדי להתעורר אל היופי והאהבה שבנו

ויהיו לנו גם בשנה הקרובה!

שיחות לילה 555

תקציר מתכנית הצ'ט החדשה בפייסבוק "שיחות לילה עם יהודית"  

המתקיימת מדי שבוע בימי שני בערב בדף קבוצת הדיון של מדור לדור

י. ל ערב מצוין יהודית וערב טוב לכל הגולשים

יהודית פסטרנק-  י.ל עורכת התכנית הזאת הבטיחה לכם בשעות המוקדמות של היום, שבתכנית הלילה נעסוק ב : " שנה חדשה , התחלות חדשות ,סגירות מעגלים,חשבון נפש …..איך אנו מסתכלים על כל זה ומתקדמים הלאה?" היא הרבתה לעשות והבטיחה ש-  "בטוח שליהודית פסטרנק יש תשובות וטיפים איך להתחיל ברגל ימין את השנה החדשה"

אז מה אתם אומרים על זה? היא אופטימית נכון? " לא בטוח שיש לי תשובות, וברור שלא נספיק לגעת בכל "אלה". הייתי מוסיפה ואומרת  שעכשיו בשעה זו של הלילה זה אפילו נשמע קצת מרתיע…נכון?

י. ל אני בטוחה שיהיו לך את התשובות

יהודית פסטרנק אז בואו נעשה צעדים קטנים , שקטים, שקטים כדי לא להעיר את הילדים. כי אתם עומדים להיות מופתעים.

בואו נשחק משחק . מסכימים? לא לצעוק ככה! ללחוש עם לייק קטן- כל מי שמסכים לשחק את המשחק מוזמן . קדימה שתי שניות &…&…

י. ל איזה משחק אנחנו משחקים.אני מאוד אוהבת לשחק

יהודית פסטרנק – לא להתנפל בבקשה המחשב יכול לקרוס.

הנה עברו שתי שניות, כל שנייה יפה ושלמה כדי להזיז את האצבע ולהסכים לשחק משחק….זוהי כבר התחלה!

מתחילים את המשחק . תארו לעצמכם חיים ללא ראש השנה , ללא סוף שנה, ללא קריסמס ללא שום ציון של התחלה. יכולים לתאר לעצמכם מצב כזה?

איך היו נראים החיים שלכם ללא ראש השנה? ?

אני מניחה שקצת קשה לדמיין חיים כאלה אך האמת היא שממבט קרוב ומדויק של התנועה שלנו בחיים כל רגע הוא התחלה….

י. ל החיים היו נראים עצובים ,בלי שמחה …..

יהודית פסטרנק – האומנם? בלי שמחה? תסתכלי שוב, הייתכן שרק העובדה שמישהו סימן יום והכריז עליו כהתחלה הוא הדבר שיעורר אותך לשמחה?

י. ל לפי דעתי בבוקר כשאנו קמים יש התחלה וכאשר אנו הולכים לשון יש סוף וכך כל יום מחדש .

יהודית פסטרנק – כן המוח שלנו מחפש לעשות סדר הוא חושב בצורה ליניארית על נקודת התחלה ונקודת סוף. זה לא האמת.

האמת היא שכל רגע הוא התעוררות חדשה שעולם ומלואו יכול להתחדש בו.

י. ל לא התכוונתי על יום מסוים . החגים עבורי הם מפגשים חברתיים בהם יש לי חיכוך עם אנשים .החגים גם בעצם גורמים לי לעצירה בשגרה היומית

יהודית פסטרנק כל זה נכון, יש טקסים, יש אירועים מיוחדים אך מבחינת ההתפתחות שלנו אין זמן מוגדר. חשוב להגיד את זה כדי לשחרר אותנו מלהמשיך ולהאמין שיש נקודת סוף או התחלה.

 

תמונות אייפון1 031

אני יודעת שמה שאני משתפת כאן נשמע כאילו מעולם אחר אך תנועת החיים שלנו היא ספירלית, איננה מפסיקה לרגע...

י. ל נכון אבל עדיין אני חושבת שלרוב האנשים הפסקי הזמן האלו , העצירות המתוכננות האלה נותנים אפשרות לעצור ולהתבונן סביב ופנימה .

יהודית פסטרנק בהבנה שהתנועה שלנו היא ספירלית ומתמשכת יש הבטחה גדולה! כי כל אחד יכול להתנער בכל רגע בחייו להתעורר וליצור ממקום חדש.

יתרה מזאת גם המושג חשבון נפש שכל כך מרגש אותנו, לא בהכרח מביא אותנו להתבוננות המעצימה היוצרת באמת תנופה חדשה.

י. ל לא ברור לי למה את מתכוונת

יהודית פסטרנק – בואי הסבירי קצת יותר מה לא ברור לך? ראי עצם השימוש במושג חשבון נפש מבטא איזו התחשבנות מאיימת שדרכה הורגלנו להסתכל על כל הטעויות שעשינו , דבר שלרוב מכניס אותנו לרגשי אשם ומכאן הדרך להסתגפות ולהענשה עצמית קצרה ביותר!

י. ל סליחה פה אני חולקת עלייך .לגבי כל פעם שאני עושה חשבון נפש אני מתקדמת הלאה עם רוח חדשה ואנרגיות מחודשות.

יהודית פסטרנק יהודית כל הכבוד! אך את לא עושה "חשבון נפש" את עושה משהו אחר.

יהודית פסטרנק – מה שאת עושה זה התעוררות . את מתעוררת לחלקים חדשים שראית על עצמך ובתכנון יצירתי את יכולה לנוע עם הדברים היפים שגילית על עצמך.

י. ל – יכול להיות לגבי כלל האנשים, אבל לגבי כיום חשבון נפש הוא יותר סגירת מעגל והתבוננות מלמעלה על מה שהיה בלי לחפש אשמים אלא לבחון דרכים חלופיות וטובות לי יותר

יהודית פסטרנק – תודה יהודית אני רוצה להסב את תשומת ליבך לעובדה פשוטה שאת חיה ממקום של יצירה מודעת אבל משתמשת במושגים מיושנים שאין בהם אוויר לנשימה. הבנתי שבשפת האם של צרפתית יש מילה מדויקת יותר המתקרבת להתבוננות ולמודעות עצמית.

יונתן פרנקל– יש לי קצת רתיעה מהמילה "חשבון נפש". כשעושים "חשבון" יכולים לקבל גם תוצאה לא נעימה. למשל "עשיתי חשבון ואין לי מספיק כסף לקנות כך וכך". האם אפשר להשתמש במילה אחרת ?

יהודית פסטרנק – יונתן קלעת בול רק בנימה קצת שונה. לא מדובר כאן רק בשנוי המילה אלא מדובר בשנוי הגישה לחיים, להתחדשות ויצירה בכלל.

י. ל יכול להיות שאני לא מכירה מושגים אחרים אך אני מבינה את המושגים האלה אולי אחרת מאנשים אחרים, סליחה אם אני נשמעת מתנשאת.

יהודית פסטרנק – אני רוצה להרחיב את הגישה שאני מדברת עליה. אך רגע לפני חשוב לי לציין שחגים זה דבר נפלא וראש השנה הוא חג גדול שאני מאוד אוהבת. אחזור לדבר על הגישה לחיים שאני מדברת עליה. וזאת מבלי לגרוע משמחת החגים. כן יש מקום לדבר על כמה נקודות חשובות לזיכרון.

כאמור ההתחדשות היא חלק שטבוע בנו בתוך התנועה הטבעית שלנו.

אין באמת עצירות בתוך התנועה אלא רק במחשבות המדומיינות שלנו.

כל רגע אני מוזמנת להתעורר ולגלות משהו יפה שלא ראיתי קודם.

כל רגע אני מוזמנת לנוע תנועה חדשה שנובעת מהגלוי המופלא שגיליתי על עצמי קודם לכן- רגע לפני….

כשאני מסתכלת על התנועה שלי אז גם כשקורים דברים קשים בחיי או מביכים בסופו של דבר מה שיכול להרים אותי ולגדל אותי זה לעשות מאמץ ולהפתיע את עצמי בגלוי חדש של משאב או יכולת שלא ידעתי שיש לי. כל זה בא במקום חשבון נפש.

יונתן פרנקל– יהודית אני רוצה להיות רצת יותר פרקטי. איך אפשר לומר על חגים שזה "דבר נפלא" ? האם הוא "נפלא" למי שעומד במטבח ומבשל כי "צריך", האם נפלא להיות בחברת משפחה שיש בה אנשים שאתה לא סובל ? האם נפלא להיות במצב שבו אתה מרגיש את הבדידות דווקא בחגים ?

יהודית פסטרנק – יונתן זוהי בהחלט אפשרות ואני יודעת שככה זה באמת נחווה אצל אנשים שונים. עבורי החג נפלא, עבור מישהו אחר זה סיוט אבל זה איננו הנושא לדיון. הנושא שלנו הוא התחלות חדשות! תואר שבהחלט יכול להישמע חיוני אך מתסכל כשזה רק משהו שנחווה מן הפה החוצה…

כשאנחנו שבויים במחשבה שיש זמן מסוים שמשהו מוכרח להשתנות בחיי, כי צריך שזה יקרה …(לא אפרט) . זה רק מלחיץ ולא מחובר למי שאנחנו באמת.

ואז  יש גם הצפייה שאעשה "חשבון נפש" כפי שתיארת קודם לכן, ואז אני אגלה שבבנק יש לי מינוס. אז…האם זה יגיד באמת משהו על מי שאני? על התנועה שאני עושה בחיים שלי? על ההתפתחות שלי?….לזה שווה לשים לב!

זו הגישה המבלבלת שאיננה מתייחסת באמת אל האדם והתנועה המדויקת שלו בחיים. ואין לה קשר לשום מדד חומרי "אובייקטיבי" אפילו לא ביחסים שלנו עם הסובבים. אנשים מדברים על לסגור מעגל? מה זה באמת אומר מבחינה רוחנית? מי שם לב לזה? אומרים…                                                                             ואז מיד אחרי ראש השנה ויום הכיפורים מתברר שכל המעגלים נשארו פתוחים והפנקס ממשיך לרשום.

י. ל אני לא חושבת שיש קשר בין המצב הכספי וההתחלות החדשות. התחלה חדשה , חשיבה על לנוע קדימה , יצירת מציאות אחרת לא קשור לכסף או לכל דבר חומרי אחר

יהודית פסטרנק אין באמת סגירה של שום דבר, יש תנועה מתוך תנועה זרימה מתוך זרימה. שווה להתעורר לזה. כשאנחנו מתעוררים אל התנועה המדויקת שלנו ושמים לב למה שקורה לנו באמת, אנחנו יודעים שכל הסיסמאות נופלות.

אך יש לי הרגשה טובה,  משהו כמו נקודות אור שאני נותנת לעצמי לשהות בהן ולעבור איתן  ימים אלה. אולי זה מתאים גם לכם, תראו. 

היו לנו בשנה החולפת 336 ימים שהם 527049 דקות שהם 400 31,622 שניות של התחלות חדשות ויהיו גם בשנה הקרובה.

*נשב בשקט ונזהה  דברים שהפתיעו אותנו  השנה לטובה. דברים שראינו דרך הסובבים אותנו  אבל בעיקר עלינו. נערוך  ממש רשימה של כל הדברים החדשים שנגלה  על עצמנו!

* נחפש  ונמצא איך אנחנו  יכולים להשתמש בגילויים ובכל הידע החדש הזה בשנה הבאה. לאן ואיך אנחנו  יכולים לקחת את זה?

* נשים לב ליצור לעצמנו  משהו שאנחנו  באמת מתלהבים ממנו (לא הסבתא ולא בת הזוג ואפילו לא אבא…רק אנחנו)

* נסתכל על האפשרות החדשה הזאת כיצירה שלנו, כאופציה נהדרת לביצוע…ונמשיך לאהוב את עצמנו  גם אם יחולו בה שינויים בעתיד.

* ברור לנו שכל הבדיקה הזאת תגרום לנו קצת בלגן בתכניות ובמסלול החיים . לכן כדאי אולי שנשלב בין הדברים.

* הדגש שלנו יהיה בשנוי הגישה שלנו לחיים. 

IMG_2459

לא עוד רשימת פישולים, הקרבות וסיכונים, ולא עוד הלקאה עצמית על "חטא". זה נעלם כשאני מתייחסת אל עצמי כאל אוצר  של יופי ושמחה הנחשף לעיני יום, יום , רגע , רגע . אני לא מתעלמת לרגע מהקושי, מהתסכולים או הכאב, להפך, זה כלול בתוך ההתבוננות שלנו. מי כמוכם יודע על היכולות וההבנות המדהימות שאתם מזהים אצלכם דווקא במצבי לחץ וכאב?! איכויות ויופי כמו נדיבות, אומץ לב, נחישות וחמלה שלפעמים אנחנו נחשפים אליהם גם דרך הקושי והכאב.

י. ל-  תודה יהודית.  שאלה לקראת סיום. מה את הולכת לעשות בשנה החדשה?

יהודית פסטרנק – בשנה הקרובה אני מקווה להגיע ליותר אנשים שיבקשו  להתעורר ולנוע בחופש מלא במרחבי החיים שלהם. אני שמחה להזמין אתכם לשני אירועים שיאפשרו לזה להתממש ומתקיימים כבר בחודשים הקרובים.

אירוע הראשון הוא מפגש מיוחד לקראת חג הסוכות בקפה הדרים במזרח ראשון לציון הנה קישור להרשמה :

 https://www.facebook.com/events/570929466288439/

האירוע השני הוא בעצם סדנה בת חמישה מפגשים כדי להתניע את היופי שבנו לפעולה במסגרת מערכות החיים והיחסים החשובים לנו, הנה קישור לפרטים תאריכים והרשמה:

http://jayaa.ravpage.co.il/SadnatStav

יקרים, הזמן חלף במהירות. אני מקווה שמשהו מתוך הדברים יחלחל ויצור צורות חדשות לתנועה שלכם ליופי ולשמחה.זכרו אתם יפים מעבר למה שאתם מאמינים שאתם. כל רגע הוא יקר מפז ומתאים להיזכר במי שאתם.

שנה נפלאה לכולכם.

באהבה יהודית

עדיין אין תגובות

אוג 08 2013

ילדים הם כמו זכוכית מגדלת

מאת: נושאים: כללי

ילדים כמו זכוכית מגדלת – מה אנחנו רוצים לדעת על הילדים שלנו?

לקוח מתוך שיחות עם גולשים .

יהודית : זהו חברות וחברים, יקרים, שעה שתיים בצהרים ואני כאן אתכם!

רוצה להזכיר לכם שיש לכם אפשרות בחמש הדקות הקרובות להכריע מה יהיה הנושא שלנו בשעה הקרובה.

י.ל: צהריים טובים יהודית ועל מה נדבר היום

יהודית : ילדים…..או……בני זוג ?   לפני 4 שעות הזמנתי אתכם לבחור….או….או….

י.ל: ילדים

יהודית : יש לנו כבר עדיפות ל "ילדים" יש עוד 4 דקות … ועכשיו נותרו עוד 2 דקות

מדור לדור – מגזין לכל המשפחה: גם אני רוצה לדבר על ילדים

יהודית : או קיי ! זהו ההחלטה נפלה יש רוב שמבקש לדבר על ילדים.

ילדים…. IMG_1781

אז בואו נראה מה אנחנו רוצים לדעת על הילדים שלנו?

האם יש לכם שאלה ספציפית שמעסיקה אתכם בקשר לילדים שלכם? זה הזמן והמקום להעלות אותה?

מדור לדור – מגזין לכל המשפחה: בדרך כלל כשהם קטנים אנו רוצים אותם מבוגרים וכשהם גדולים אנו רוצים אותם קטנים אנחנו ממש לא סגורים על עצמינו

יהודית : מדליק נכון! יפה שלקחת את האחריות על עצמך !

אנחנו לא סגורים על איך שאנחנו רוצים אותם את הילדים שלנו. זה ממש מדויק והנה זה המקום לבחון את הבלבול הגדול שלנו, הוא בהחלט לא מיקרי. כהורים אנחנו ילדים להורים שהיו ילדים להורים שחשבו וחושבים עד היום על ילדים כקטנים, חלשים ונתונים לאחריות שלנו. נכון?

מדור לדור – מגזין לכל המשפחה: בדרך כלל זה מה שקורה

יהודית : האמת היא שאחריות זו כוחה יפה לתקופה מאוד קצרה בכל מה שקשור לענייניי ההאכלה, הדאגה לצרכים הבסיסיים עד גמר הינקות ואולי גם קצת אחרי בכל מה שקשור להסתגלות לחברה.

האמת הנוספת היא שילדים הם גדולים כמו גדולים בכל מה שקשור לתנועה שלהם בעולם ולמסע האישי שלהם.

זה נכון לגבי מי שהם כתינוקות מרגע הלידה, וזה החלק שמרביתנו אינם מכירים, לא יודעים וגם בוחרים להתעלם כמעט לאורך כל החיים שלנו.

קצת קשה לעכל את זה. אז תנו לשאלות, לספקות ולחרדות לעלות ….וקחו את ההבנה הזאת רגע פנימה ללב שלכם.

אתם יכולים להתנגד…זה בסדר אך כדאי לכם להקשיב, כדי להתחיל להבין ממקום חדש מה באמת מתרחש ביניכם לבין הילדים שלכם.

י.ל: בסדר אבל לי יש ילד יחיד בן 25 שמאוד רוצה להיות אחראי שלא יגידו לו מה לעשות אבל בו זמנית הוא אינו לוקח אחראיות על חשבון הבנק .הוא לא בזבזן גדול אך כל חודש אני צריכה להגיד לו כמה משכורתו,מה ירד מהחשבון ואם אני מעירה על ההוצאות שלו מתוך דאגה אני מקבלת שאגה ואת המשפט הדגל: "תפסיקי לחפור לי"

יהודית : כולנו, ואני ביניכם מתבלבלים בקלות במה שקשור ונוגע לילדים שלנו…ויש לי בן בן 45- כן כן ובת בת 43…

האמת הנוספת שכדאי להכיר בה היא שהמאסטרים הכי טובים שלנו הם הילדים שלנו וזה הכי קשה לנו לקבל…תשאלו את עצמכם למה?

איך זה קורה באמת? אני יודעת שבני יודע מה טוב עבורו אבל בכל זאת אני ממשיכה לדאוג וכל זה מפני שאני לא רוצה שיפגע

הדבר שאנחנו כהורים מוזמנים אליו זה להתחיל להתבונן בעצמנו. למה הכוונה?

מדור לדור – מגזין לכל המשפחה: אני אוהבת וגם לפי דעתי כשאת נותנת לנו דוגמאות .האם גם במקרה הזה ישלך דוגמאות

יהודית : בהחלט, כשאני אומרת שהילדים שלנו באו כדי לשמש לנו מראות אני מתכוונת שכדאי להתחיל לשאול את עצמנו שאלות קצת יותר מדויקות על עצמנו.ילדים באים לעורר אותנו לגדול במודעות שלנו ובהבנת חוקי הבריאה גם אם הם עצמם לא ערים לזה.

הם כמו טופחים לנו על השכם. הם ישויות מפותחות שמזכירות לנו את הדרך.

כן בוודאי שיש לי דוגמאות. כשאני מזכירה לבן שלי שלא שילם את החובות כדאי לי לשים לב מה המניע העמוק שלי. זה נשמע טריוויאלי , אבל שווה לנו לחפש את התשובה שקשורה בנו ולא בילדים. כמו "מה זה אומר לי עלי כהורה שהבן שלי לא משלם את החובות שלו ?" זה משנה את כל ההבנה שלנו לגבי ילדים…

מדור לדור – מגזין לכל המשפחה: למה כוונתך?

יהודית : אחת הנשים שהתאמנה אצלי התלוננה על זה שהילד שלה לא מקשיב למה שהיא אומרת לו לעשות. מה אתם חושבים שהיא יכולה לעשות במקרה כזה? תסכימו גם אתם שזה נשמע דרמטי שהילד איננו שומע את מה שאמו אומרת לו …נכון?

אז לא! זה לא דרמטי זה שכיח ….זה מקום נהדר לראות את ההשתקפות שלנו דרך העיניים של הילד שלנו…בתנאי שתסכימו להגיד לעצמכם אמת!

כן לפעמים אנחנו לא מקשיבים לילדים שלנו גם אם נדמה לנו שכן.נכדים וילדים 022

זה לא רק לשמוע, זה להקשיב באמת ולהתייחס בצורה מדויקת גם אם אנחנו חושבים אחרת.

אני רוצה לשתף אתכם באופן אישי במשהו שאני רואה על עצמי ביחסים שלי עם ילדיי והם כבר אנשים בוגרים.

הכאב הגדול שלי מתעורר כשאני מתבלבלת ורוצה שהם יעשו את מה שאני אומרת.

אני גורמת לעצמי כאב כשאני מאמינה למחשבה שאני צריכה לשלוט בחיים שלהם. אני גורמת לעצמי כאב כשאני מאמינה שאני יודעת יותר טוב מהם מה מתאים להם.

ברור שיושב שם בלבול עמוק של הבנת המסע האישי של כל אחד ואחד. שווה להתעורר לזה גם אם זה אומר לזהות את המחשבות האשלייתיות שיש לי לגבי הורות, לגבי עצמי ולגבי הבעלות שלי על הילדים שילדתי ועל האמונות המעוותות שלי על הצורך בשליטה בחייהם של ילדיי ובכלל האנשים האחרים סביבי. כן זה לא קל אבל הכרחי אם אני רוצה לחיות חיים של אהבה ושמחה באמת.

הילדים הם המעוררים החשובים בחיינו . תודות לעובדה שאנחנו אוהבים אותם כמעט באופן אוטומטי יש לנו הזדמנות להתעורר דרכם ולדעת שאין לנו באמת שליטה ובלעדיות על אף אחד אחר.

זה לא אומר שתפקיד ההורות שלנו נגמר!

יש לנו תפקיד אחר שבא בקלות ובשפע , אם אנחנו משתחררים מתחושת התלות וההתניות של "אם הוא בסדר אז מגיע לו חיבוק " או "אם היא לא בסדר אז מגיע לה שאתעלם ממנה ". היעוד שלנו הוא לאהוב אותם בכל מצב!!! להראות להם שאנחנו שם תמיד, תמיד עבורם כפי שהם רוצים אותנו בחייהם. כשהם שמחים וכשהם עצובים.

כן דבר שכדאי לראות אותו. גם אם השאיפה הכי חזקה שלנו היא לראות אותם מאושרים. אנחנו לא יכולים לשלוט על מידת האושר שלהם. בדיוק כפי שההורים שלנו לא יכלו/יכולים לשלוט על מידת האומללות והאושר שלנו , גם אם הם חשבו/חושבים שכן. זה פשוט ככה! 

  IMG_2238

שווה להתבונן לראות שיש אפשרות אחרת …כלומר אפשר וכדאי בהחלט להרגיש מאושרת גם אם הבן שלי מראה סימנים של עצבות. אני לא חווה ולא עוברת את ההתנסויות שלו וכדאי לי להיות במלואי מאושרת בלי הסתרות כדי לשמש לו מראה של אושר. אנחנו יכולים לתת אהבה בכל מצב!

י.ל: אני מזדהה עם כל מילה שלך. גם בעבודתי אני פוגשת המון ילדים. לילדים חשובה ההקשבה. הבוקר הייתי בפעילות ואחד הילדים נתן לי מחמאה : ״ את תמיד זוכרת את מה שהבטחת ואת זוכרת את כל מה שאני מספר לך . אני בגלל זה אוהב אותך ולפעמים אני הייתי רוצה שתהיי אמא שלי שהיא לא תמיד מקשיבה ולפעמים גם לא מקיימת מה שהיא הבטיחה".

P6250128

יהודית :  כל שצריך זה להיזכר להיות אהבה, כאמור הוא איננו מקרי – הקשר הזה בין הורים לילדים. 

    כך שמול הילדים שלנו קל יותר לזהות שאנחנו אהבה יותר מאשר מול אנשים אחרים.

י.ל: ילדים הם כמו זכוכית מגדלת ?!

יהודית : נכון!  דמוי יפה – זכוכית מגדלת

עדיין אין תגובות

יול 29 2013

ילדים והורים בחופשה – על חיים בסינרגיה

מאת: נושאים: כללי

שיחות בצ'ט בדף של מדור לדור מגזין לכל המשפחה בפייסבוק (29.7.2013)

על הבוקר עם יהודית פסטרנק- שעה קלילה על אימון לחיים טובים

על הבוקר הכי חדש

יהודית פסטרנק: בוקר טוב ושמש מחייכת לכולם!

הבטחנו לדבר הבוקר עלינו ועל הילדים שלנו בהקשר של "מה שחשבנו לעצמנו לגבי גידול ילדים     לבין מה שבפועל מתרחש כשמדובר ב"לחיות" אתם , ועוד יותר כשזה צפוף בחופשות!!!"

רגע לפני שנמשיך הייתי שמחה לדעת שיש כרגע אנשים שמחכים כאן שנמשיך. זה ישביח את הדיון שלנו לדעת שמישהו באמת מקשיב לנו נכון? ! אז סמנו לייק שנדע.

נחכה עוד קצת שכולם יגיעו …

מדור לדור – מגזין לכל המשפחה : בוקר טוב יהודית ובוקר טוב לגולשים הוותיקים והחדשים

יהודית פסטרנק: אנחנו מחכים להצטרפותם של כל האוהדים שלנו ובודקים אם הנושא הורים וילדים בחופשה מעניין אותם…אז ניתן לזה עוד כמה דקות להתארגנות. כאמור הבטחנו שהיום נעמוד על הפער שבין מה שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים למה שאנחנו באמת עושים בכל מה שקשור להולדה ולחיים עם ילדים.

לייק בהחלט ישכנע אותנו להמשיך בנושא

ראו ! זה איננו מקרי שאני הבוקר מחכה לשמוע אתכם.

אינני משתהה רק בגלל שאני רוצה מכם משוב  אלא, מפני שזו מהות של יחסים בין בני אדם.

כמאמנת לחיים בסינרגיה אני עובדת עם אנשים על זה שהחוץ הוא תמונת מראה של המתרחש בראש שלנו ברגע נתון.

הכי קשה לשכנע אנשים שהם אינם יכולים לשנות את האחרים סביבם.

יש משהו מבולבל באופן שבו אנחנו הרגלנו בטעות את המוח שלנו לחשוב.

י. ל: הייתי רוצה לדעת מה המשמעות של המילה סינרגיה בעברית פשוטה. באמת כצופה מתמידה של הצ'אטים השבועיים שלך אני מודה לך על כל הטיפים וההערות הבונות שאת מביאה והם מלווים אותי יום, יום.

Children having picnic

יהודית פסטרנק: מהם חיים בסינרגיה ? זו שאלה בסיסית שקשורה לכל תחומי החיים שלנו כולל החיים עם הילדים שלנו.

אז מהי האמת ?

האמת מורכבת…ופשוטה גם יחד , הפעם אתייחס למושג דרך הנושא השבועי שבחרנו.

מצד אחד החוץ הוא מראה להתעורר דרכה. את זה כבר ראינו בשבוע שעבר כשהסתכלנו על תפקיד הילדים בחיים שלנו.

החלק האחר הוא ההבנה הבסיסית שאנחנו לא יכולים לשנות אף אחד , אינני מדברת על מפגני אלימות מילולית או פיזית שמעוררים פחד וכפייה שאין בהם שנוי אמיתי .

אז מה זה אומר להיות בסינרגיה ? זה אומר שאני כאן בשביל שנינו – 100% נוכחות שלי בשביל שה"ביחד" שלי ושלכם יתרחש בו זמנית ממקום של אכפתיות, אהבה וחמלה.

אני מדגישה אני כאן "בשבילנו " 100% נוכחות . נוכחות פרושה אני מחויבת כאן בשבילנו , אני ואתם אחד! בלי להפריד !

ולכן גם אם אינכם מסמנים לייק, גם אם תהיו לרגע ותלכו לעיסוק אחר אני כאן בשבילנו!

אם משהו איננו מובן אשמח לשאלות שלכם!

עורכת התכנית י. ל מסמנת לייק, מכאן שלה הדברים ברורים

בכל זאת אני רוצה להדגיש כדי למנוע בלבול…

יש כל מני ניסיונות יפים להגדיר שיתופיות בין בני אדם. גם של מאמנים ויועצי זוגיות. נדמה שמדובר באיזו נוסחה של חלוקת תפקידים שמחלקת משימות גם בין בני הזוג לבין עצמם בקשר לילדים.

זה נחמד, חלוקת תפקידים זה אולי פרקטי… זה מסדיר מי עושה מה? אבל זה לא העיקר!!!

יש משהו בבסיס שקוראים לו סינרגיה ששם את הדברים על מהותם הפנימית. "אני כאן בשבילנו!"

רובנו שוכחים את העיקר ומתמקדים במשימה הספציפית שלקחנו על עצמנו….וכן לא חורגים ממנה ….וכן עומדים על המשמר שבן הזוג שלי יעשה את שלו!

זאת לא סינרגיה!

מ.א : היי יהודית , בוקר טוב, אז מה לדעתך העיקר?

Fotolia_27691605_XS

יהודית פסטרנק: אני נוטה להאמין שכל אחד מאיתנו רוצה לחוות מלאות ויופי ביחסים שלו עם הילדים שלו ובני הזוג . זה אומר להסכים להיות 100% נוכח לכול החבורה.

מה זה אומר באופן מעשי?

זה אומר שאני קודם כל בודקת עם עצמי את היותי 100% נוכחת בשביל כולם ממקום שכולו אהבה ושמחה.

אני יודעת שזה נשמע מוזר כי כאילו אני תמיד ככה נכון? לא זה לא נכון אני רוב הזמן שוכחת את זה ומנהלת חשבונות….לפחות זה מה שאנשים מספרים מתלוננים עליו. על הסבל שהם חווים כי הילדים לא מתחשבים, והבעל מתעלם והאישה מפתחת קריירה….

האמינו לי שזה כך! וזה קורה כי המוח שלנו מכוון בטעות לחלוקת משימות ולא לטיפוח הנוכחות המלאה שלי 100% .

נוכחות זה לא בהכרח נוכחות פיזית. זו הבנה וסנכרון מלא שלי עם הסביבה היקרה לי.

כן לעיתים קרובות מוקדש רוב האימון הזוגי לייצר נוכחות כזאת.

הוא הדין לגבי אימון משפחתי!

גם כאן מדובר באמונות ודפוסים משובשים שנקלטו בראש שלנו ולפיהם אנחנו מנסים לנווט את החיים וקצת קשה לנו כי זה נגד הטבע שלנו לחיות בסינרגיה.

אנחנו אמורים לחיות בסינרגיה ומפספסים את זה בגדול כשאנחנו מסתכלים על החיים כמשוואה של הפרדה.

אם יש רצון לחלק מכם להתחבר אל התנועה האמתית לחיות בסינרגיה, אשמח לפתוח סדרת פגישות למטרה זו בלבד- סדנה לתקשורת נוכחת.

יש לנו עוד שתי דקות לסיום אני רוצה להודות לכם שאתם שם. בשבילי אתם 100% כאן. אני מקווה שהייתי 100% כאן בשבילנו, אני יודעת שזה מזמין אתכם לבחון מחדש את מערך הפעילויות שלכם בקיץ הזה .

לזה אתן רק המלצה אחת פשוטה ומעודדת.

הילדים הם פרטנרים נהדרים לחיים בסינרגיה. שבו איתם – גם אם הם קטנים- דברו אתם עין בעין על מה שהייתם רוצים שיקרה…שתפו אפילו בתקציב ובשעות פנאי ראו בהם 100% פרטנרים מחויבים.

אשמח לדעת מה שלומכם , ימים יפים בסינרגיה .

שלכם יהודית פסטרנק

עדיין אין תגובות

מאי 11 2013

חמות וכלות- הקסום והבלתי צפוי במגילת רות

מאת: נושאים: כללי

בשיחות שלי עם אנשים שאני מאמנת או במפגשי חברים ומכרים, זוגות או ובודדים הם מעלים לעיתים קרובות את היחסים שיש להם עם הורי בני הזוג שלהם. אני מודה שיחסי חמות וכלות הם השכיחים יותר.

הנושא עלה לאחרונה באופן בולט בשלושה  מקרים שאימנתי, ויכולתי לפגוש ולראות מקרוב את הבלבול הגדול שמנהל את היחסים.

כך מצאתי את עצמי במסע אישי  מעורר זיכרונות של יחסיי עם חמותי ז"ל .

על יחסים אלה והקשר שלהם למגילת רות אני מספרת בסרטון הבא:

המסע שלי קיבל מימדים רחבים יותר  על רקע חג השבועות, ובעקבות תרגול שאני מתנסה בו בימים אלה הכרוך בזיהוי פעולות בלתי הגיוניות שאני עושה במשך היום . התנסות מרתקת כשלעצמה שאני ממליצה עליה לכל אחד ואחד.

כולי מלאת רצון לפענח "פעם אחת ולתמיד" את המערכת המורכבת הזאת של חמות וכלות , התחלתי לקרוא מחדש את מגילת רות, והמיקוד שלי היה חיפוש אחר דברים, אירועים ומעשים הבלתי הגיוניים שמתרחשים שם.

שוב שאלתי את עצמי מה יש בה במגילה ובזכות מה זכתה שנבחרה להיקרא דווקא בחג השבועות , חיפשתי משהו שהוא מעבר לעובדה שמדובר בה בעונת הקציר, ושהזיווג של רות ובועז הוליד את שושלת בית דוד. חיפשתי לגעת אולי בסיפור האמיתי בתנועה הטבעית שזרמה שם והניע את האנשים שמעבר לרגיל ולמוכר. חיפשתי ונדמה לי שמצאתי !

ראיתי שכמעט כל מה שמסופר במגילה הוא שרשרת של אירועים שנשמעת כבלתי הגיונית בעליל .

אלימלך איש עשיר וידוע ביהודה יורד למואב עם אשתו נעמי ושני בניו בגלל רעב , והפרשנים טוענים שנענש על כך שעזב. הוא משיא את בניו לשתי נשים זרות מואביות, רות ועורפה. כששלושתן מתאלמנות, עורפה מעדיפה להישאר במואב. רות המואבית בוחרת לעזוב את עמה משפחתה ודתה, כדי להתגייר ולהצטרף לחמותה נעמי וחוזרת איתה ליהודה. לכאורה ספור בלתי הגיוני. כל המשכו של הסיפור תמוה. זהו סיפור יוצא דופן המבוסס בעצם על שתי נשים גיבורות ראשיות בעלות עוצמה שמניעות את הסיפור כולו. יותר מזה, כל מה שבדרך כלל אנשים מצניעים ומסתירים מתרחש שם בהמשך ומסופר בשלווה ונועם ,יש זרימה של חן ,יופי ואהבה מדהימים. סיפור פשוט מלא חן. היופי הזה מראה את עצמו בכל, גם בהתנהלות בין האנשים האחרים וביחסים שביניהם נותנים לנו הקוראים תחושה שהנפשות פועלות בבשלות ומודעות עצמית גבוהה ובחיבור מלא לתנועת החיים היפה של שתי הנשים הללו.

BLD018047

אני מזהה כאן איכות נעלה שמייצגת באופן סמלי את המוכנות לה נדרש עם ישראל להגיע לפני קבלת ספר התורה במעמד הר סיני.

ידידה טובה שלי ששמעה אותי מדברת על מגילת רות התלהבה מאוד וביקשה שאספר לה את כל הספור כפי שאני רואה אותו כיום.

וצילמה אותי כאן :

אנשים יקרים אני ממליצה לכם לחזור ולקרוא את מגילת רות

חפשו בה את הבלתי מובן מאליו. את המפתיע והמשמח.

תנו לרות ולנעמי לכבוש אתכם בסערה.

שלכם יהודית

עדיין אין תגובות

הבא »