אוק 17 2013

חוסר אונים במשמעות רוחנית

חוסר אונים כתחנה מבורכת בדרך לגלוי עצמי,

לשחרור מאחיזה מיותרת בדברים שנגמרים,

שאין לנו שליטה בהם ושאין לנו באמת צורך בהם כדי להיות מי שאנחנו באמת

יופי אהבה ושמחה.

מתוך "שיחות לילה עם יהודית" – מדור לדור קבוצת דיונים בפייסבוק 

 

יהודית אז נתחיל מההתחלה. שלא תהיינה אי הבנות, אף אחד איננו קם בבוקר ומבקש לעצמו להיות חסר אונים.

י.ל – באמת שילוב קצת הזוי

יהודית – הייתי אומרת שההפך שולט יותר בחיים לנו. אנחנו מבקשים כמעט כל הזמן להיות בשליטה, להיות בעלי עצמה ויכולת לפתור כל בעיה. אתם בטח מסכימים אתי.

י.ל – יש לי שאלה ממה נובע חוסר אונים לדעתך?

יהודית – הורגלנו לבקש לעצמנו ידע ושליטה בכל מצב עד שנשבינו במחשבה שזה הדבר הטוב ביותר לא רק אלא שאם אין לנו שליטה ואחיזה בדברים הפסדנו את המערכה.

חוסר אונים הוא מושג מאוד כללי וערטילאי המראה את עצמו אצל כל אחד ואחד בעצמה ובצורות שונות

לצורך השיחה בינינו אשתמש בהגדרה פשוטה של התופעה. אני יודעת שאצל אנשים שונים מצב זה יכול לנוע בין תשישות פיזית מוחלטת עד לערפול חושים מוחלט אך האמת היא שמדובר במצב מנטאלי ולא פיזי.

חוסר אונים הוא בעצם שדר של המוח שלנו שאומר "נגמרו לי כל הפתרונות, הגענו לדרך ללא מוצא!"

אינני יודעת כמה מכם הגיעו לפינה הנידחת הזאת ושהו בה עד שתחושת חוסר האונים חדרה לעצמות שלהם, אך כן זוהי אחת הפינות המורכבות שמעבר לתחושת הפחד….על גבול הוויתור.

לכל אחד מאיתנו יש מצבי מצוקה כאלה קטנים או גדולים יותר שנדמה לנו שנגמרו לנו כל הכוחות, הרעיונות והחשק….נזכרים….?

י.ל – ערב טוב י.פ. לעתים רחוקות אני מוצאת את עצמי במצב של חוסר אונים . לפני כמה ימים מצאתי את עצמי במצב כזה בעקבות ניתוח שעברתי . עמדתי בפני דילמה מה אני עושה עם הדיונים שאנו מקיימים. האם אוכל לקיימם. אני בן אדם שאוהב לשלוט במה שקורה או עומד לפניו ופתאום הרגשתי בור ענק וחוסר ידע למה שיהיה

יהודית – האמת היא שהסיפור של י.ל שימש השראה לבחירת נושא הדיון שלנו הערב. אז כדאי לראות שכשאנחנו מדברים על חוסר אונים זה באמת מתחיל להזכיר תחושה של בור ענק למשל…

משהו שהוא מעבר למצבים השכיחים של דילמה וחיפוש פתרון. כאן מדובר שמצב שהוא כבר מעבר לדילמה , אחרי שכבר ניסינו את הכל…שרפנו את כל האופציות ולא נשאר שום דבר להיאחז בו.

אני חושבת עליכם עכשיו קוראים יקרים ושואלת את עצמי כמה מאיתנו באמת חווים את "קצו כל הקיצים" הזה ?

י.ל– בור, תחושת נפילה אבל בכל זאת הפתרון נמצא בנו . לשמחתי יכולתי לחלוק את תחושה הזו עם מספר אנשים שבעזרתם מצאתי את הפתרון

פ– מזכיר לי את הספר הנפלא של דיפאק צ'ורפה "הצלחה בשבעה חוקים רוחניים". יש בספר אזכור של "חוק ההתנתקות" – החוק אומר כי על מנת להשיג כל דבר ביקום הגשמי , יש לוותר על התקשרות אליו.

יהודיתפ תודה, נפלא, הנה ממש הגבול העליון שדיפאק מדבר עליו ואליו אני מכוונת את שיחת הערב שלנו.

י.ל – מה את מציאה לעשות כשאדם נמצא במצב כזה?

יהודית – לכן אני מפנה את השאלה לכול הקוראים הנאמנים שלנו. יש מצבי ביניים שאינם באמת חוסר אונים במשמעות הרוחנית העמוקה.

י.ל – אשמח שתתני דוגמא

יהודית – בשביל להיות מוחשית מספיק שנסתכל על הסיפור שלך י.ל . כפי שאת מצהירה על עצמך את "פריקיטית של שליטה" וכשראית שאת מתקשה לאחוז ולשלוט הרגשת שאיבדת גובה, נכון? במצבים כאלה רק תחושה קטנה מניעה אותך לחפש פתרונות…נכון ….?

אז תארי לעצמך י.ל מצב מורכב יותר….שכבר ביקשת עזרה…וזה לא עזר ….ואת שוב ושוב בבור הדמיוני הזה ונגמרים לך כל הרעיונות. זה מתקרב להיות מצב של חוסר אונים.

י.ל– כן אבל אני פריקית של שליטה לדברים שחשובים לי

יהודית – מדובר רק על דברים חשובים . אנחנו אף פעם לא נחוש חוסר אונים לגבי משהו שאיננו חשוב לנו.

י.ל– כן אבל לבסוף הבנתי שאני צריכה להרפות,לשחרר.

יהודית – נחזור לחוסר אונים שאין יותר לאן ללכת ומה לעשות! אני יודעת שקשה לתאר מצב כזה בעיקר אם מעולם לא היינו בו לכן הייתי שמחה לשמוע כאן אנשים נוספים.

אני מזמינה אתכם הקוראים להיות כאן בתוך האימון וההתבוננות במה שקורה אתכם ?

האם את/ה חווית פעם חוסר אונים ברמה שחשבת שהגעת לסוף הדרך?

י.ל – כן פעם או פעמיים

יהודית – זו שאלה קשה אבל מבלי שנשאל אותה לא עשינו שום דבר הערב.

י.ל – באמת זו הייתה חוויה קשה, מתסכלת ופשוט נראה שנגמר האוויר

יהודית – זו שאלה שמזמינה אותנו לשקט פנימי. זו הזמנה להיזכרות, להקשבה ללב שלנו. כל דוגמה שנביא שאיננה קשורה להתנסות האישית שלנו היא במקום הזה בלתי אחראית וחסרת טעם.

י.ל– אני לא אוכל לפרט אבל תקופה מסיימת ההרגשה הזו לוותה אותי וכל הזמן חייתי בחוסר שקט,עם מועקה וחוסר מנוחה.

יהודית – אחזור עליה שוב- האם זכור לך מקרה בחייך בו מיצית את כל הרעיונות והפתרונות ונשארת אחוז פחד וכאב ללא פתרון? שם במקום הזה יושב חוסר האונים ה"מופלא" באמת , אליו בדיוק מתכוון גם דיפאק צ'ופרה…

מן הסתם הדברים שאשתף עכשיו נובעים מאותו מקום שמרגיש לנו כמו סוף הדרך, שהכול נגמר. כשאתה מבין שכל מה שאחזת בו כדי לשמור לעצמך או כדי להציל את עצמך נשמט ומתמוסס והופך לקנה רצוץ ואין לך במה להיאחז, זהו סוף. אתה כבר אחרי הפחד ומרגיש שאתה נגמר.

זה אומר למישהו מכם משהו?

Grunge portrait of a girl crying

ברגעים הללו אנחנו מאמינים למחשבה שאנחנו נגמרים ומרגישים את זה בכל תא בגוף.

אין לאן לברוח…

אם אנחנו נושמים עמוק ונשארים שם מבלי לנקוט בשום פעולה, רק שוהים ומקשיבים לחוסר האונים המפעפע בנו משהו קורה לאט, לאט.

אני בטוחה שיש ביניכם אנשים שיודעים בדיוק על מה אני מדברת.

שם בדיוק במצב הזה מתרחשת לפעמים טרנספורמציה רוחנית עמוקה

יש הקוראים לזה הארה או התגלות…אבל אני מעדיפה להשאיר את זה במישור הפשוט.

כשאנחנו נכנעים לתחושת חוסר האונים ומסכימים להישאר בה , התדר שלנו מזנק מתוך ההסכמה להתמסר אל הכלום הזה , אל הריק הזה. מה שלרוב קורה הוא שהמוח שלנו מפסיק לייצר רעיונות כי נגמרו לו יחד עם כל הפטנטים והרעיונות שהיו טובים עד לאותו רגע אפל…והוא משתתק! במקומו מתחילה להתרחש ההתעוררות של כל החלקים האחרים שלנו הבלתי תלויים במוח! זוהי הברכה, ההתמרה. המפגש שלנו עם חלקים שלא הכרנו קודם בתוכנו, או התכחשנו אליהם ימים רבים.

הזרימה הטבעית החופשית שלנו מתחילה להיות מורגשת קודם כל פיזית! אנחנו מגלים שאחרי אותו רגע של כלום אנחנו עדין נושמים! חיים! וזה מתחיל להרגיש בסדר !

י.ל– בדיוק כך פשוט הרגשה של הקלה

יהודית – ואז כמו מנגינה חדשה משהו פשוט וטבעי משתחרר בנו…אנחנו קולטים שלא צריך באמת שום דבר בשביל להיות מוגשם חי וזורם כאן בתוך הפינה שחשבת שהיא סוף הדרך אתה מוצא את עצמך , זהו גלוי עצמי חיוני. אתם מרגישים את זה? התחלתם סוף, סוף לנשום באופן חופשי…

כך הופכת התנסות מהמבהילות ביותר לנקודת מפנה במפגש שלנו עם עצמנו. זוהי התפתחות עצמית , זוהי התפתחות הכרתית .

אני יודעת מההתנסויות האישיות שלי שזה לא פשוט, לפעמים זה אפילו מפחיד. פגשתי אנשים שהאמינו שהם על סף תהום. היו בטוחים שנגמר. ואז משהו, כמו הבזק ניער אותם החוצה אל האור. כל שאנחנו מוזמנים אליו זה להסכים להישאר בתוך המצב קשה ככל שיהיה.

י.ל– לקראת סיום האם תוכלי לתת לנו טיפ לשבוע הקרוב?

יהודית – כן ודאי, לנשום עמוק ולצלול לתוך חוסר האונים, זוהי הדרך שלנו להשתחרר מאמונות ומאחיזות מצמצמות. להסכים לא לדעת, להתמסר כדי לפגוש את עצמנו מהצד האחר של הבור…

IMG_2536                                                                                                           וורנאסה הודו  נובמבר 2010

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות